אחרי שהפסקתי לצפות.. |
|
אז בסוף זה קרה, ההודעה שחיכיתי לה הגיעה. נכון, זאת לא הודעה שאומרת בהכרח משהו על העתיד, ואולי זאת סתם הודעת מה נשמע חסרת משמעות בשביל כל אחד, אבל בשבילי היא הייתה אושר עצום. הידיעה, סוף סוף לדעת שזה ההדי, כל הזמן שחשבתי עליו הוא חשב עליי גם. ושלח הודעה אחר
הודעה, התעניין וסיפר מה הוא עבר בחודש הזה.. אז ניסיתי...ניסיתי לשחק אותה קשה להשגה כאילו שהפרידה הזאת עברה לידי, ולסנן אותו פה ושם, כי תכלס זה מגיע לו...אבל אחרי כמה דקות מוצאת את עצמי מתפללת לעוד הודעה קטנה שתזכיר לי שהוא עוד לא נעלם לגמרי. בהתחלה, למי שסיפרתי על זה שחזרנו לדבר פה לשם, אמרו לי ׳את בטח מרגישה רע...לדעת שהוא לא מחפש אותך בתור חברה יותר׳ אבל האמת שבכלל לא הרגשתי ככה, שמחתי! שמחתי שהוא חזר להיות חלק בחיים שלי גם אם זה חלק קטן מאד. הפרפרים שכ׳כ התגעגעתי אליהם חזרו! כל הודעה הייתה ריגוש מיוחד שרק איתו הרגשתי את זה. |
|
|
|
|